אוקיי, הבנתי שעכשיו התחילה שנת הדרקון.
אז מתי שנת החתול?
אוקיי, הבנתי שעכשיו התחילה שנת הדרקון.
אז מתי שנת החתול?
היום בערב פניתי לאחד מחבריי לעבודה כדי לקבוע איתו פגישה חודשית, ושאלתי אותו אם יש לו יום מועדף.
תשובתו? "בכל יום חמישי האחרון בחודש, בשעות הבוקר".
יותר ברור מזה אי אפשר להיות.
אני לא יודעת מה מביך יותר: הורים ששמים תמונות של ילדים מכוערים בפייסבוק או החברים השקרנים שלהם שמגיבים על התמונות ("מהממת!", "איזה יפיוף!").
Passwords are case sensitive
הסיסמאות רגישות לרישיות
ללכת לישון ולהרגיש את הקור עד לעצמות;
לצאת משמיכת הפוך כדי לשים במיקרו את כרית החימום;
ללכת עד למטבח;
רק כדי לגלות ששכחתי את הכרית במיטה.
The long and whining note
That leads me to tears
Will never disappear.
I've heard that song before.
It always leads me here,
The worst Beatles song.
בלוגרית עיצוב שאני עוקבת אחריה באדיקות הודיעה היום בבלוג שלה שהיא בהריון.
אני חייבת להודות שחשתי אכזבה מסוימת. הייתי בטוחה שהיא יותר מגניבה מזה.
פיתה מרובעת.
זרש: נזכרתי שלא קנית לי מתנה ליום ההולדת!
אחותי: האחיינית החדשה היא המתנה שלך.
זרש:
(בשולחן לידי יושבת משפחה ישראלית ממוצעת להחריד, המונה שני הורים ושתי בנות עם שמות של בנים. האב רואה את המלצרית מתקרבת עם כוס תה, אך מגלה שהיא מוגשת לאורח אחר במסעדה)
אב (לבתו הקטנה): זה תה ב-Delay.
(ומדושן עונג שכמותו, הוא חוזר על הבדיחה השנונה מספר פעמים)