לצערנו, זה בדרך כלל הולך ביחד

Anti-semantic

מתוך: Bradford teen accused of planning terror attack ‘called Jo Cox’s killer a hero’

פורסם בקטגוריה טמטומציה | כתיבת תגובה

מאזינה קבועה

כשפתחתי את הבלוג ב-2008, הקפדתי לפרסם מיד רשימת בלוגרול מפוארת, שכללה את כל הבלוגים שעקבתי אחריהם בקביעות.

חלפו כמה שנים, ותרבות הצריכה השתנתה. בלוגרים רבים עברו לטוויטר וזנחו את הבלוגים שלהם, ואחרים נעלמו לבלי שוב.

אז הפסקתי לקרוא בלוגים, אבל התחלתי להאזין לפודקאסטים. והרבה. ולכן החלטתי לעדכן את הקישורים בבלוג ולכלול רשימה של הפודקאסטים הקבועים שלי, שתתעדכן מדי פעם, במקום הבלוגרול. תוכלו למצוא אותה בתפריט העליון או כאן.

אשמח לקבל הצעות לפודקאסטים מעניינים בכל התחומים (חוץ מכדורגל. גם לי יש גבול).

 

פורסם בקטגוריה כללי | 8 תגובות

שיחה במשרד IX

מנהל הפרוייקט: רענון לא עוזר.

הלקוח: תלחצו על F5.

פורסם בקטגוריה טמטומציה, ציתות | כתיבת תגובה

סוף העונה

בלית ברירה, עקב מחסור חמור בקולה זירו במקרר שלי, גמעתי בקבוק של קולה סאקורה שהגיע כל הדרך מיפן: נוזל ורוד עם הרבה בועות וטעם מתוק עד כדי בחילה. חמוד, אבל קטלני.

אני חוששת שהורעלתי. היו שלום.

פורסם בקטגוריה אוכל, באמת | כתיבת תגובה

איכות, מהירות ומה שביניהן

זה קרה לי בעבודה
לפני חצי שעה…

היא התיישבה ליד מחשב
לכתוב מידע בעבודה,
התחילה להקליד
ולא היתה לזה כל הצדקה.
חשבה היא מתחמקת
ולכן כלל לא בודקת
את הטעויות באמצע הכתיבה.

אני מבחינתי קוראת תמיד
את הכתוב מולי,
אך המנהלים אמרו
שזה לאט מדי פתאום:
זה שאני כותבת
וקוראת, ושוב כותבת,
את הניסוחים באמצע הכתיבה.

פורסם בקטגוריה ררר, שירים | כתיבת תגובה

שרופה

כחובבת תוכניות ריאליטי של בישול ואפייה (ללא טיפת כישרון באף אחד מהם), וכמעריצה שרופה (תרתי משמע) של תוכנית האפייה הבריטית המצליחה, צפיתי אתמול בפרק הראשון של בייק אוף ישראל.

כצפוי, המעבר לישראל עשה לתוכנית רק רע: זוגות מתחרים במקום בודדים (כי הרי צריך קצת דרמה וצעקות), ויתור על האתגר הטכני שנשפט בצורה עיוורת (כי צריך להשאיר מקום לעוד דרמה) ושתי מנחות יבשושיות, איה קרמרמן ופאולה רוזנברג, במקום שתי הקומיקאיות המצחיקות להפליא מהגירסה המקורית.

לא טרחתי לקרוא את הביקורות, אבל גיליתי היום שהדיון העיקרי בתוכנית עסק במשקלה של השופטת קרין גורן. וזה הפתיע אותי מאוד. מתוך כל הדברים שאפשר להגיד על התוכנית, בחרו הצופים העלובים להתמקד במראה החיצוני של השופטת. למה בדיוק? כי הכישורים המדהימים שלה הם לא נושא לשיחה? או סתם כי היא אישה מלאה שאוהבת את עצמה? לאלוהים פתרונים.

לי אישית הפריעה הרבה יותר העילגות הנוראה של עודד "מקס" ברנר. אני מבינה שהוא שהה זמן רב בניו יורק, אבל זה לא מסביר את השימוש המרתיח (והחוזר על עצמו) בשיבוש Emuji ובמילה "ניראות" לתיאור מראה העוגה ("הניראות של העוגה טובה" – אתה מתכוון שאפשר לראות אותה מהחלל?).

ועכשיו תסלחו לי בזמן שאני דוחפת את הראש לתנור.

פורסם בקטגוריה טלוויזיה | 2 תגובות

ישלח בי חרון אפו

לעבוד על פרויקט ואז לגלות שעמית לעבודה ערך את העבודה שלי בצורה גורפת – מקומם.

לקבל ביקורת חיצונית לא טובה על הפרויקט – מרתיח.

לקבל מייל ממנהל הפרויקט, שבו הוא מבקש ממני לתקן את כל הטעויות בהתאם להערות – מעצבן.

לשלוח למנהל הפרויקט מייל ולהגיד לו שהיה צריך להעביר את הביקורת לעמיתי לעבודה, כי חצי מהטעויות היו שלו – מרגיע.

לקבל תשובה למייל שלי, שבה המנהל מכתב את העמית, שיכול לראות בדיוק מה שכתבתי עליו – Priceless.

פורסם בקטגוריה באמת, פאדיחה | כתיבת תגובה

כלא מחשבתי

רוב הזמן, אני מביטה אחורה בחרטה על תקופת הלימודים שלי באוניברסיטה. מדעי החברה אכזבו אותי מרות, והדבר היחיד שהציל אותי משעמום מוחלט היו כמה קורסים מרתקים במדעי הרוח, בייחוד בספרות אנגלית. זו כמעט הסיבה היחידה לכך שהתואר שלי לא היה בזבוז נוראי. כמעט.

תחום הפסיכולוגיה החברתית תמיד סקרן אותי מאוד, ולכן אני שמחה שיצא לי ללמוד על כמה מהניסויים הידועים והחשובים ביותר בתחום. חלק מהם הפכו עם הזמן ל-Cautionary Tale, והדבר נכון במיוחד לגבי ניסוי הכלא הידוע לשמצה של ד"ר פיליפ זימברדו.

והיום, הודות לפלאי האינטרנט, גיליתי את הפודקאסט המרתק The Stanford Storytelling Project, שמופק על-ידי סטודנטים באוניברסיטת סטנפורד, ואת השידור שהוקדש לד"ר זימרדו, שבו הוא מתאר את הניסוי המפורסם שלו, על הצלחותיו וכשלונותיו.

האזנה נעימה (ומטרידה)!

 

פורסם בקטגוריה תועלת | כתיבת תגובה

מאותגרת

(הוא מתעכב מאוד בעבודה בגלל תקלה אימתנית)

אני: תסביר לי מחר מה היתה התקלה, אם אני אוכל להבין אותה.

הוא: אני בטוח שתוכלי להבין מים מהמזגן שנוזלים על ארון שרתים.

פורסם בקטגוריה באמת, טמטומציה | כתיבת תגובה

Bad Hair Millennium

What have I got to do to make you lovely,
What have I got to do to form my hair.
What do I do when flatness strikes me,
And I wake to find my style's not there.

It's sad, so sad,
It's a sad, sad situation.
And it's getting more and more absurd.
It's sad, so sad,
Why can't I mousse it over?
Oh it seems to me,
That hairspray seems to give the hardest hold.

פורסם בקטגוריה קיטורים, שירים | כתיבת תגובה