פינת המתרגם הגרוע: מתרגם אלמוני

והפעם, תוכניתו המופלאה של ד"ר פיל (בלי שמץ ציניות! אני מעריכה אותו מבחינה מקצועית, ומסכימה לרוב עם העצות שלו לאורחים המתוסבכים).

התוכנית ששודרה היום דנה בספר שכתב או ג'יי סימפסון, שבו הוא מתאר איך היה מבצע באופן תיאורטי את הרצח שידוע לכל שלא ביצע.

סופר הצללים (כמובן שיש סופר צללים; זה לא שסימפסון יכול לכתוב משהו בעצמו) סיפר כיצד פנתה אליו מישהי מהוצאת הספרים והעלתה בפניו את הרעיון לספר in complete confidence. למרבה הצער, אליבא דאלמוני, הכוונה היא שהיא דיברה "בביטחון רב".

ולסיכום: שלא נדע.

פורסם בקטגוריה רעה, תרגום. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא פינת המתרגם הגרוע: מתרגם אלמוני

  1. מאת איה‏:

    אני מאוד לא אוהבת את הפינה הזאת שלך. זאת בעיה שלי כמובן, אבל בכל זאת אני רוצה להסביר.

    מתרגם הוא לא איש ציבור. הוא לא חייב לך כלום. ולחשוף את שמו בצורה כזאת זה פשוט ביזיון. אבל זה רק בצד הטכני של העניין.

    כמו כל איש מקצוע, גם מתרגם נכשל לפעמים בעבודתו. אבל משום מה, יש משהו באותם מקצועות שנדמה – ורק נדמה – לכל אחד שהוא היה יכול לעשות הכי טוב בעצמו, שמעורר באנשים שנאה (?) תיעוב (?) והמון המון ארס כשהם נתקלים בכישלון.

    איך הם נהנים לומר "הא! איזה דביל!" "הא, איך הוא לא ידע את זה?" "זה מה זה בסיסי!"

    זה גורם לאנשים לתחושת התעלות ממש. ואגב, הכי גרועים הם המתרגמים בעצמם. הם הכי אוהבים לרדת על שגיאות של הקלגות שלהם. מתים על זה (ממש כמו שנשים הם האויב הכי ארסי של עצמן.)

    שגיאות בתרגום, ולו הדביליות ביותר יכולות לקרות לכל מתרגם, לא משנה כמה מוכשר הוא. זה תוצר לוואי של עבודה על כמויות גדולות של טקסט, בלחץ עצום של זמן, ותמורת פרוטות בדרך כלל. בטח ובטח כשמדובר על תרגום כתוביות.

    אם זה סך כל השגיאות של מר [אלמוני] שכנגדו את מתלוננת בתוכנית שלמה, אז תסלחי לי, אני חושבת שהוא מתרגם לא רע בכלל. בטח שלא "גרוע". פשוט לא יכול להיות ששגיאה אחת גרמה לך לדעה כל כך נחרצת על מלאכתו של בן אדם. אני לא יודעת, אולי יש יותר. לא ראיתי את מה שאת מדברת עליו.

    יכולת לכתוב את אותו פוסט בדיוק, וליהנות מתחושת ההתעלות הפולנית שיש לכולנו במציאת שגיאות אצל אחרים גם בלי לבזות את שמו ואת משלח ידו של האיש.

  2. מאת זרש‏:

    מתרגם הוא לא איש ציבור? אולי. אבל, עדיין, השם שלו מופיע בסוף התוכנית כאחראי לתרגום, כך שאני לא מוציאה פה אף אחד מהארון. ויש אנשים שלא ממש בקיאים באנגלית, ומסתמכים רק על התרגום הקלוקל שלו. אגב, הדוגמה שנתתי היא רק הטעות הנוראה ביותר שהיתה שם. אם הייתי כותבת על כל הטעויות שאני מוצאת בתרגום, לא היה לפוסט הזה סוף.

    עם כל הכבוד למתרגמים, ויש כבוד – תאמיני לי, אני לא חושבת שצריך לחוס על רגשותיהם כשהם טועים. בייחוד כשהטעויות שלהם כל כך פומביות. אני יודעת שהמון מתרגמי כתוביות מזלזלים בעבודה שלהם, כי הם מרוויחים עליה כל כך מעט כסף. אחרת איך אפשר להסביר את מאות הטעויות שבהן אני נתקלת על בסיס יומי? ואני מדברת על תוכניות בערוץ E, למען השם, ולא על תוכניות מדע מסובכות. כמה ידע כבר צריך כדי לתרגם תחקירים מעמיקים על לינדזי לוהן או על אופנת הקיץ? שלא לדבר על מתרגמי המדריכים למשתמש למיניהם, שטעות אחת שלהם עלולה לגרום להרבה נזק, הן לצרכן והן ליצרן. שוב – אני יודעת על מה אני מדברת.

    אז אני ממש לא חושבת שאני מבזה את המתרגמים. ואם כבר השתמשנו במילה הזו, "ביזיון" יותר מתאימה לתיאור העבודה של חלק מהם.

  3. מאת איה‏:

    אין לי שום ספק ש"בזיון" היא מילה שמתאימה לתיאור עבודותיהם של הרבה מאוד אנשים. וכמו שאמרתי, לא ראיתי את התוכנית. אני יודעת היטב ששמו של מתרגם מופיע בסוף כל תוכנית. את מפספסת לחלוטין את הטענה שלי. יכולת לכתוב – התוכנית הזאת מתורגמת קקה/ברשלנות (לא משנה מה הסגנון), ואלה הסיבות. אבל כשאת מציינת את שמו של המתרגם – ועוד בכותרת – , את בעצם אומרת: אתה, אתה איש מקצוע כושל. וזה תסלחי לי, ממש, אבל ממש לא בתחום כישורייך.

    ועוד דבר. אף אחד לא דיבר כאן על רגשות. או על "לחוס על רגשות." אנחנו מדברים על הגינות בסיסית. זה הכל. דרך ארץ קראו לזה פעם.

    "כמה כבר צריך לדעת כדי לתרגם תחקירים בסיסיים על לינדזי לוהן?" זאת שאלה של מי שבבירור אינה מתרגמת. אני לא מאשימה אותך. ושלרגע ללא יובן כאן שאני בעד סלחנות על עבודה רשלנית. עבודה רשלנית, בכל תחום ראויה להוקעה. לשירוש. אבל לא להלבנת פנים. זה הכל.

  4. מאת זרש‏:

    אני לא מסכימה שמדובר בהלבנת פנים. זה לא שחשפתי מישהו שהשם שלו לא פורסם. במקרה הזה, המתרגם זהה בעיניי לסופר או לעיתונאי החתום על עבודתו. האם גם אותם אסור לבקר?

    אגב, אני מגיעה בדיוק מתחום התרגום, ולכן אני מרשה לעצמי להעביר ביקורת על הקולגות שלי. אני גם אישה. אולי זה מה שהופך אותי לארסית במיוחד.

    באחת מהעבודות הקודמות שלי, החברה שבה עבדתי העסיקה מתרגמים שתוגמלו על עבודתם לפי כמות המילים שהם תרגמו. וכמה שזה היה ניכר בתוצרים שלהם – שגיאות תרגום, טעויות דקדוקיות וסתם Typos. ואני מתכוונת לאנשים אינטליגנטיים מאוד, שברור שהשגיאות שלהם נבעו מזלזול ולא מחוסר ידע. אני בטוחה שאם המשכורת שלהם היתה לפי שעות עבודה, התרגומים שלהם היו נראים אחרת לגמרי. אבל, וזה אבל גדול, לעולם לא אחשוב לחשוף את שמותיהם, למרות שהם מסמלים בעיניי את כל מה שגרוע בתחום הזה.

    יש בעיה בסיסית במצב הנוכחי. יש מתרגמים שמרשים לעצמם לזלזל כי הם יודעים שהלקוח שלהם, שאינו דובר אנגלית ברמה גבוהה, לא יוכל לבדוק את העבודה שלהם; מצד שני, קיימים אלה שמחפפים בדיוק בגלל שהם יודעים שיש עורכים שיעברו אחר כך על התרגומים שלהם. ושני המקרים גרועים בעיניי באותה מידה.

    הכוונה שלי ממש לא היתה להעליב אנשים פרטיים, אלא להפנות את הזרקור לבעלי מקצוע שהרבה פעמים slip under the radar. אבל אני אשקול לא לפרסם להבא את שמות המתרגמים. אני צריכה לחשוב על זה.

  5. מאת לירון‏:

    את יודעת,אני אולי נשמע כמו איזה חסיד נלהב שלך(במידה מסוימת זה נכון)
    אבל המשפט האחרון שלך-גדול.

  6. מאת vandersister‏:

    טוב, זה עתה נתקלתי בשגיאת התרגום החביבה עלי, בסדרה "הפרקליטים". בכל סדרת בתי משפט, יש תמיד את הרגע שבו השופט פונה ליו"ר חבר המושבעים ושואל:

    Mr. foreman, have you reached a verdict?

    וכמובן שזה תורגם:

    "מר פורמן, האם הגעתם להחלטה?"

    איך, איך אני אוהבת את מר פורמן.

  7. מאת זרש‏:

    vandersister – זה מזכיר לי קטע ששמעתי מחברה שלי, שהיא עורכת דין. פעם התקשרה מישהי למשרד וביקשה את עו"ד Vantoryon. זה מקרה אמיתי לגמרי.

  8. מאת זרש‏:

    עדכון: לבקשת המתרגם, שמו הוסר מהפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *