תובנת היום (או: כאב ראש מהגיהנום)

מעניין מאוד איך נערים שמשמיעים מוסיקה מהטלפון הנייד שלהם באוטובוס (בפול ווליום) שוכחים פתאום להשתמש באותו מכשיר בדיוק אחרי שהם מקבלים רשיון נהיגה ובאים לאסוף את החברים שלהם, כאשר התקשורת הופכת להיות באמצעות צפצופים וצעקות.

זבלים אורגניים.

פורסם בקטגוריה ררר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *