במכון האורתופדי

שתי זקנות לא מפסיקות לדבר. אחת מהן שולפת מתוך שקית פלאים נעל אחר נעל כדי לברר אם הן מתאימות למדרסים שלה. השפתיים שלה מצוירות מעבר לקווים הטבעיים, והיא נראית כמו שחקנית עבר עייפה, שלא יכולה להשלים עם אובדן נעוריה.

ועל הכיסא השני – ילדה עקומה.

פורסם בקטגוריה באמת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *