נשורת

בעקבות מפגש הפסגה, חידשתי את הקשר עם מישהי שהיתה חברתי הטובה ביותר בחטיבת הביניים. הקשר בינינו התרופף במהלך התיכון בעקבות ריב מטופש. היה ממש נחמד לשוחח איתה, ועוד יותר נחמד להיפגש. כמוני, גם היא השתנתה מאוד, בייחוד מבחינת המראה. שתינו צחקנו על כמה שאנחנו שונות היום ממה שהיינו אז, ואיך התגברנו על טראומות העבר. אבל אז היא סיפרה לי בגאווה לא מוסתרת שקיבלה החלטה מודעת ללבוש בגדים צמודים ונעלי עקב גבוהות ולנסות לא להשתמש בראש שלה to dumb herself down. כן, באמת. הבחורה החכמה הזו (בין החכמות שפגשתי) החליטה להיטפּש כדי להצליח. הסתכלתי עליה וחשבתי לעצמי שזה לא נקרא להתגבר – ובטח לא להתבגר. זה פשוט עצוב.

————————

מארגני כנס המחזור כתבו בדף האירוע בפייסבוק שהם התקשרו ל-144 כדי לחפש את מספרי הטלפון של ההורים של אלו שעקבותיהם לא נמצאו ברשת החברתית.

מיד ריחמתי על אותם מסכנים שלא פתחו פרופיל בפייסבוק בדיוק בגלל זה.

פורסם בקטגוריה הממ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *