"אני מחייכת גם כשאין לי על מה לחייך"

נפגשתי היום עם מכרה שלי, ילדונת חמודה בשנות העשרים המוקדמות לחייה. ישבנו לאכול בבית קפה והתחלנו לדבר על חיי האהבה שלנו, כמובן.

"אין לי מזל עם גברים", אמרה המתוקונת.

"נו, באמת", השבתי בחיוך. "בת כמה את? עשרים?"

"עברתי אונס. עשרים ושתיים", היא ענתה.

עצרתי באמצע הביס. "היה נדמה לי שאמרת שעברת אונס", אמרתי.

"כן, באמת עברתי", היא אמרה, והבטן שלי התחילה להתכווץ.

היא החלה לגולל באוזניי את סיפור חייה, ומדקה לדקה הרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגליי. מסתבר שהבחורה החייכנית והעדינה הזו עברה לא מקרה אונס אחד, אלא ארבעה מקרים, על-ידי ארבעה גברים שונים. ומהאחרון גם נכנסה להריון. כבת למשפחה מסורתית, היא לא העזה לספר להוריה מה קרה, וגרמה להם להבין שקיימה יחסים עם בן זוגה. ולבן הזוג? לו היא סיפרה שהם שכבו בזמן שהיו שיכורים, ולכן הוא לא זוכר. והוא ליווה אותה להפלה, במחשבה שמדובר בילד שלו, ועד הרגע האחרון ניסה לשכנע אותה לשמור על התינוק. ואחרי ההפלה התגלו סיבוכים שכמעט אילצו את הרופאים לכרות את רחמה. ילדה בת 18, שלא תוכל אף פעם להביא ילדים לעולם.

הבטתי בה וחשתי את הדמעות נקוות בעיניי. אך הזוועה לא נגמרה שם. בין האירועים הנוראיים האלה היא גם הספיקה להיות עם בן זוג אלים ועם עוד אחד שרק איים פעם – חצי בצחוק – להרים עליה יד. ומכל המשא הנורא הזה שהיא נושאת על כתפיה הצנומות, היא גם ירדה במשקל וקיים חשש לבעיה רצינית במערכת העיכול שלה.

קשה לי לכתוב את הדברים האלה, ועוד יותר קשה לי לחשוב על הדברים שעברה המותק הזו, זוועות שאני עצמי לא הייתי עומדת אפילו ברבע מהן. ניסיתי לשכנע אותה לפנות לפסיכולוג, והיא אמרה שתעשה זאת, אך אני חוששת שתוותר. והיא חייבת לקבל עזרה, עם כל הכאב הכרוך בחשיפת עברה, שאין רבים שיודעים עליו.

איך אוכל לעזור לה?

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא "אני מחייכת גם כשאין לי על מה לחייך"

  1. מאת vandersister‏:

    מוקד 1202. האתר הוא http://www.1202.org.il/

    לפעמים אין כוח לעבור את כל השלבים של קביעת פגישה עם פסיכולוג/ית. יכול להיות ששיחה עם מוקד הסיוע תתן לה כוח להמשיך. אני ממש מקווה.

  2. פינגבאק: Blog Day! « הטרקלין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *