כל ניגירי בא יומו

הערב ביליתי עם חברה בקניון. ישבנו לסעוד בדוכן סושי, וכטוב לבנו בסויה, אכלנו לשובע וצחקנו כצמד ילדות בית ספר.

אחר כך המשכנו לנו לסיבוב קניות, ויצאנו מהחנות עם שלל נחמד.

כשכבר היינו באוטו, נתקפתי לפתע בתחושה מחרידה. פניתי לחברתי, והסתבר כי חששי היה מוצדק: שכחנו לשלם עבור הארוחה.

אבל אחרי שהגיעה הביתה, רצתה חברתי למדוד שוב את החולצה שקנתה וגילתה שהזמזם עדיין מחובר אליה. מי אמר שאין צדק בעולם?

פורסם בקטגוריה אוכל, פאדיחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *