איפוק מרבי

נכנסתי לחנות תיקים בקניון. המוכרת הצעירה היתה עסוקה בשיחת טלפון עם אמא שלה.

"צריך לעשות בדיקות", שמעתי אותה לוחשת. "אולי זה כיס המרה. הרופאה הפנתה אותי להומיאופת מומחה, שיכול לאבחן את הבעיה בלי להגיד אף מילה. זה לוקח הרבה זמן, אבל זה טיפול מעולה".

אחר כך היא התפנתה אליי ופיתחנו שיחת חולין. הייתי צריכה לעצור את עצמי בכל כוחי מלהגיד לה את דעתי בנוגע ל"טיפול" שתכננה לעבור.

פורסם בקטגוריה באמת, ררר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *