מה שבא ליד

במהלך ביקורי האחרון אצל אחותי ומשפחתה, הבנתי עד כמה אני לא רוצה להיות אמא. אני שמחה להיות דודה.

עם זאת, ברגעים הקשים במיוחד, רציתי להיות דווקא סרגל.

פורסם בקטגוריה באמת, ילדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *