תאוות בשרים

עם אור שחר ביום לא עבות,
בעירי אשר כל עיר תשווה לה.
מנקניק שדיברו בו טובות,
מנקניק שקשה אותו בלע;
פסטרמה קונים בלי חובות,
וקבנוס שמים בכף קלע,
אך איה הוא, איה, אותו הנקניק מורטדלה.

פורסם בקטגוריה אוכל, שירים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *