אירוע החודש של זרש: סיפורה העצוב של יה-יה

הפעם מדובר באירוע קצת שונה, אבל לא פחות מיוחד: קמפיין מימון המונים לגיוס כספים עבור ההוצאה לאור של נובלה גרפית מקורית מאת אמיר פולק, סיפורה העצוב של יה-יה.

הספר מאגד את כל הרפתקאותיה של יה-יה הקטנה במעבה היער, שם עליה להימלט מהמוות בחברת ארנב ושלד, המנסים להגן עליה בחירוף נפש, עד הסוף המר. האיורים נראים במבט ראשון מתוקים וילדותיים, אבל לא מדובר בספר ילדים.

חדי העין אולי יזכרו שכבר המלצתי בעבר על יצירותיו של אמיר פולק. אני חייבת להודות שמאז שנתקלתי לראשונה באיורים המכושפים של אמיר, ידעתי שהם חייבים להופיע בספר, ולשמחתי זה סוף סוף קורה. כלומר, זה יקרה, אם הקמפיין יצליח להגיע ליעד שלו (60,000 ש"ח עד 11.10.15). וכאן אתם נכנסים לתמונה.

נכון לעכשיו, הקמפיין הגיע לתמיכה של 71%, ונשארו עוד שבועיים עד לסיומו. אמיר מציע המון תשורות, במדרגות מחירים שונות, כך שכל מי שמעוניין לקבל לידיו את הספר יוכל לתרום להצלחתו.

נראה לכם מעניין? מסקרן? אנא שקלו לתרום. ואודה לכם מקרב לב אם תפיצו את הקמפיין לכמה שיותר אנשים, כדי שהספר המקסים הזה יתפרסם.

איפה? בדיוק כאן
מתי? עד 11.10.15
למה? כי זה ספר שחייב לצאת לאור
כמה? כמה שאתם יכולים להרשות לעצמכם

אירוע החודש של זרש: מתמגנטים2

מאז שהייתי ילדה, אהבתי לחפש אחר אוצרות חבויים. ומה יותר כיף מלמצוא אוצר של ממש?

"מתמגנטים2" הוא אירוע שבו אמנים מחלקים אמנות בחינם, בהשראת תנועת Free Art Friday.

הטוויסט הוא שמדובר במגנטים: חלק מהמגנטים יהיו עצמם עבודות אמנות מיניאטוריות, וחלק יכללו את הכיתוב המבטיח "איספו אותי". האנשים שמוצאים את המגנטים האניגמטיים האלה מוזמנים למסיבת אפטר-פארטי, שבה יוכלו לאסוף את העבודות.

המגנטים יוצמדו לעמודים מברזל לאורך שדרות רוטשילד והכיכרות. חלק מהעבודות ימוגנטו באתרים אחרים בעיר, עם רמזים שיפורסמו בסמוך להצבתן.

את הרמזים ניתן יהיה למצוא בדף הפייסבוק של האירוע ובאינסטגרם: ‎@mathtlv

הערה קטנטונת: המארגנים מבקשים שכל משתתף ייקח רק עבודה אחת, כדי שיישארו עבודות לכולם.

איפה? בסביבות שדרות רוטשילד, תל אביב
מתי? יום ו', 27.3.15, בין השעות 12:00-14:00; מהשעה 14:00, מסיבת אפטר-פארטי בחצר של גלריית "טאני טאני", רח' פלורנטין 18
למה? כי זה "חפש את המטמון", אבל עם אמנות!
כמה? חינם

אירוע החודש של זרש: ינואר 2014

"מעולם לא היה סיפור עצוב כמו זה של יה-יה הקטנה", כותב האמן אמיר פולק. וכמה שהוא צודק. יה-יה היא ילדה חמודה, המוצאת את עצמה נמלטת מהמוות בחברת ארנב ושלד, המנסים להגן עליה בחירוף נפש, עד הסוף המר. והכול בסגנון מנגה מתוק, אך עם זאת אפל ומעורר מחשבה.

אתם מוזמנים להתרשם מקורותיה של יה-יה עד כה בדף הפייסבוק שלה. יה-יה יכולה לעסוק בשאלות כגון מדוע פרפר המשי לעולם לא יעוף או מדוע דברים הם כפי שהם ולא ניתן לשנותם. אולם שאלה אחת נותרת פתוחה: מה היה צבע עיניה?

בתערוכה, שנאצרה על-ידי דריה קאופמן, יוצגו ויוצעו למכירה רישומים, עבודות אקריליק על קנבס, עבודות אנימציה, קופסת אור וציורי קיר.

האירוע בפייסבוק

איפה? הפסאז', אלנבי 94, תל אביב
מתי? בין התאריכים 18-31.1.14, בין השעות 18:00-24:00 (ערב הפתיחה יתקיים ביום שבת, 18.1.14, בשעה 20:00)
למה? כי אין כמו שילוב של חמוד וקריפי
כמה? חינם

אירוע החודש של זרש: אוגוסט 2013 (שימו לב: רק היום ומחר)

לנה רבנקו אינה חדשה בנוף האמנות הישראלי ואף לא בבלוג זה (אולי כאן המקום לספר שהגלויה המבוקשת שלא נקנתה מעולם היתה עבודה שלה). אני עוד מכירה אותה מימי Urbanix ז"ל, כאשר השתתפה בתערוכה קבוצתית של אמנים שעבודותיהם הושפעו מהסגנון היפני, ושם נחשפתי לסגנון העדין והמיוחד שלה.

בימים אלה ממש מציגה רבנקו בגלריה "סטודיו" תערוכת יחיד של עבודותיה העגולות, הנקראת – שלא במפתיע – CIRCLED. העבודות נעות מצילומים וציורים קטנים, כולל כמה מרובעים, ועד מספר עבודות גדולות מאוד. היפה מכולן, לדעתי האישית, נמצאת בחלון הראווה של הגלריה. מהעיגול המרשים ניבטות דמויותיהן של תאומות זהות, ששערן הכתמתם הזוהר מתחבר לכדי דמות שועל.

מתיאור התערוכה על-ידי האוצרת, קרן ויסהוז:

לנה שואבת בחופשיות משדה רחב של מסורות, החל מאיורי ספרי ילדים רוסיים, דרך ציורי דיוקנאות קדושים באיקונוסטזיס וכלה בציור סיני ובקומיקס יפני עכשווי. היא עושה שימוש בעבודותיה במסווה סגנוני של איור ילדותי, צבעוני, (אך רחוק מלהיות תמים) בכדי להעביר מסר ציני ומפוכח השואל את הצופה, מי כאן המפלצת? המבע הילדי הופך למטריד כשהוא מודע לעצמו ולהיותו אובייקט להתבוננות. תחת מעטה של סיפור אגדות באה לנה חשבון עם עולם המבוגרים. היא בודקת ממה אנו נאלצים להיפרד בתהליך ההתבגרות והקבלה אליו, ומחזירה אל המודעות את העולמות הקסומים, הפראיים שאולפו ונדחקו פנימה.
"תרדמת התבונה מולידה מפלצות" אמר גויה, לנה רבנקו מסתכלת להן ישר בעיניים.

איפה? גלריה "סטודיו", הרכבת 2, תל אביב (האירוע בפייסבוק)
מתי? יום ו', 23.8.13, בין השעות 10:00-14:00; יום שבת, 24.8.13, בין השעות 10:00-13:00, 18:00-21:00
למה? כי העבודות של רבנקו נראות כמו איורים בספרי קודש נוצריים מימי הביניים, עם טוויסט קינקי מודרני
כמה? חינם (אלא אם כן מחליטים לקנות אחת מהיצירות)

אירוע החודש של זרש: יוני 2013 (שניים במחיר אחד!)

והפעם: שתי תערוכות של מאיירים מוכשרים במיוחד, שמוכיחים שלאיור יש מקום של כבוד בסצינה האמנותית.

טמפרמנט, גלריה חנינא

אודה ואתוודה: הגעתי לתערוכה הזו בגלל שם אחד בלבד: ינון זינגר, מאייר מוכשר בטירוף, שאל סגנונו יוצא הדופן התוודעתי לפני מספר שנים, ויש לי מספר כרזות שלו. כשקראתי קצת יותר, גיליתי שהגלריה קיבצה מספר לא מבוטל של מאיירים ישראלים לתערוכה בנושא "טמפרמנט". מתוך תיאור התערוכה:

הטמפרמנט, מכלול הגורמים הביולוגיים והפסיכולוגיים של האדם, העסיק את האדם משחר ההיסטוריה. כבר ביוון העתיקה, היפוקרטס הניח את קיומו של איזון בין גוף לנפש, שהעדרו מסביר את מקורן של המחלות.
להיפוקרטס מיוחסת תיאורית ארבע הליחות, המחברת בין ארבעה ארכיטיפים של טמפרמנטים אנושיים, לבין מצבו הפיזי של אדם, עונות השנה וארבעת היסודות.
מאז יוון העתיקה התיאוריה עברה גילגולים רבים ואף השאירה את חותמה על תולדות האמנות. ארבעת הטמפרמנטים היו לאורך השנים תמה נפוצה בתחריטים של אמנים כאלברכט דירר, רמברנדט ורבים אחרים.
ארבעת הטמפרמנטים, הם הבסיס לתערוכה זו.

וכך, בין הסנגוויני למלנכולי, עם קמצוץ של כולרי ופלגמטי, יצרו המאיירים עבודות מרתקות במגוון טכניקות, הנעות על הקו הדק שבין "איור" (או אמנות פונקציונלית) לאמנות של ממש.

איפה? גלריה חנינא, י. ל. פרץ 31, תל אביב (לא לשכוח לרדת לקומה התחתונה!)
מתי? עד 5.7.13
למה? כי כמות כזו של כישרון במקום אחד לא ראיתי מזמן
כמה? חיני חינם

———————————————————-

הדר ראובן: עור שבלול, גלריה משרד

הדר ראובן, אחת מהמאיירות המוכשרות שמשתתפות בתערוכה טמפרמנט, מציגה בתערוכת היחיד שלה יצירות עדינות, המשלבות איור בעיפרון ובדיו עם קולאז'ים. הגוונים החומים והאפורים יוצרים תחושת בדידות וניכור של הדמויות ה"משתבללות" (מלשון שבלול), כפי שהאמנית מכנה אותן.

ראובן איירה מספר ספרי ילדים, כולל הספר משובב הלב חתולים למסירה, שאותו גם כתבה. בנוסף, היא יצרה את הרומן הגרפי המרשים אנדרומדה נרדמת.

איפה? גלריה המשרד, זמנהוף 6, תל אביב
מתי? עד 5.7.13
למה? בגלל הסגנון המיוחד של ראובן
כמה? חינם לחלוטין

שעונים (לא) רק היום

גם השנה, כמו בשנה שעברה, מתקיימת מכירת סוף שנה של שעונים במשרדי חברת "רולטיים", כולל שעוני SWATCH ושעונים של חברות יוקרתיות אחרות.

אני עוד לא הספיקותי להגיע לשם, אבל אחת מחברותיי גם ביקרה וגם קנתה לי שעון מיוחד.

המכירה תתקיים עד 24.12.12, כך שיש לכם זמן.

מכירת סוף שנה של שעונים ומזוודות

עוד לא התוודיתי כאן בבלוג על התמכרותי לשעונים (בייחוד מהסוג הפלסטיקי והצבעוני), וכנראה שהגיע הזמן.

אם אתם כמוני, אני ממליצה לכם מאוד להגיע למכירת סוף שנה מיוחדת שמתקיימת במשרדי חברת "רולטיים". בנוסף לשעונים מכל הסוגים (כולל כאלה שעולים כמו רכב חדש), הם מציעים גם מגוון מזוודות איכותיות של Samsonite.

(אני מודעת לכך שאני נשמעת כמו ג. יפית, אבל אני נשבעת שלא קיבלתי כלום עבור הפרסומת הזו. סתם חשבתי לשתף.)

צבע טרי – רק היום!

היום היה לי את העונג לבקר באירוע הפתיחה של יריד צבע טרי 4, ואני אומרת את זה ללא טיפת ציניות. הביתנים רחבי הידיים אפשרו לאנשים לצפות בעבודות האמנות המדהימות גם בלי להרגיש בתוך קופסת סרדינים, ובחממת האמנים העצמאיים זכינו להסברים מרתקים אודות האמנים השונים ועבודותיהם.

הכול התחיל ב-17:00. כן, הגעתי בדיוק בשעת הפתיחה. חנונית שכמותי. רציתי לקנות אחת מהגלויות הסודיות, וידעתי בדיוק מה מספרה (וגם מי צייר אותה).

לפני השער עמד קהל לא קטן של מקדימים כמוני. ובישראל כמו בישראל, השערים לא נפתחו בשעה הייעודה, וכולנו נותרנו בחוץ, רועדים מקור.

לידי עמדו אב ובתו הקטנה, וברקע נשמע פזמון השיר "חצבים פורחים". "אבא, מה זה?", שאלה הילדה. "משינה", ענה האב והחל לרקוד באופן מביך. לפחות גלגול העיניים עזר לי לשמור על חום הגוף.

אחרי שכבר נכנסנו לשטח היריד, רצתי לעבר אוסף הגלויות, אך מה רבה היתה הפתעתי לגלות שרבות מהן היו חסרות. מבירור עם האחראיות הסתבר שערב קודם לכן נערך במקום ערב פתיחה חגיגי עבור האמנים ובני משפחותיהם, כמו גם אספנים, אוצרים ושאר נובורישים שקונים אמנות לצורך השקעה. ובמקום לרכוש יצירות אמנות בעשרות אלפי שקלים – כפי שהם ודאי יכולים להרשות לעצמם – בחרו החצופים לקנות את הגלויות, שמחירן האחיד הוא 180 ש"ח לאחת, ומטרתן המוצהרת היא לספק לכל אדם מהיישוב את האפשרות לרכוש אמנות. אני מתכוונת לפנות למארגני היריד כדי למחות על ההליך הזה. עדכונים בהמשך.

אבל כעסי התפוגג ברגע שנכנסנו לחממת האמנים העצמאיים. כמה יצירתיות, ללא שמץ של פלצנות (כמעט). בייחוד הרשימו אותי ורד אהרונוביץ', שמציירת ומפסלת דמויות של ילדות כעוסות בפוזות בלתי אפשריות כמעט; לנה רבנקו, שיוצרת עבודות קטנות ועדינות על-גבי דפים שנלקחו מספרים; יריב גבע, שהפורטרטים שלו פשוט מהפנטים; שגית זלוף נמיר, שמצליחה לגרום אפילו לקוּבֶּה להיראות טוב; ואורי שפירא, שמצלם תגובות כימיות בין חומרים כאילו היו נופים מכוכבים רחוקים.

גם בביתנים של הגלריות הממוסדות היו עבודות מעניינות, אבל מדד הפלצנות הרקיע שחקים. כנראה שזה המחיר שצריך לשלם כשהופכים לאמן בגלריה (תרתי משמע).

וכדי להשלים את החוויה, גם אני עזבתי את היריד עם קצת צבע טרי. כשניסיתי לצאת מתא השירותים, גיליתי שאני נעולה בפנים. למזלי (או כך לפחות חשבתי באותו זמן), מחוץ לתא עמד אחד מהמאבטחים, והוא בעט בדלת פנימה כדי לפתוח אותה. היישר לעבר כף היד השמאלית שלי. ועכשיו האגודל שלי מתהדר בכתם אדמדם. או שמא סגלגל?

כי אין בזה שום דבר

וידוי מביך: פעם הלכתי להומיאופת. סבתא שלי (ז"ל) נשבעה שהתרופה שקיבלה נגד אחת ממחלותיה עזרה, ולכן הסכמתי להיבדק ואף לקחת את התרופה שהומלצה לי על-ידי המומחה. למי שתוהה – התרופה לא עזרה. לאלרגיות ולסינוסיטיס שלום.

מאז למדתי שהומיאופתיה אינה מהווה תחליף לרפואה קונבנציונלית, או לרפואה מכל סוג שהוא. ה"תרופות" ההומיאופתיות כוללות למעשה רק מרכיב אחד – מים. למרות זאת, ההומיאופתיה עדיין נחשבת לענף מקובל של הרפואה המשלימה, וההומיאופתים עדיין גובים כסף עבור ה"תרופות" שהם נותנים למטופליהם.

לכן אני מאוד שמחה ששמעתי על קמפיין 10:23, שמאורגן על-ידי שפינוזה, קהילת הספקנים בישראל. מדובר בקמפיין בינלאומי שבא להוכיח אחת ולתמיד שהומיאופתיה היא שטות אחת גדולה. במסגרת הקמפיין יתקיים אירוע שבו ייטלו המשתתפים "מנת יתר" של "תרופה" הומיאופתית, כדי להוכיח שאין לה שום השפעה רפואית.

גם לכם בא להשתתף? הנה הפרטים (יש גם אירוע בפייסבוק):

איפה: כיכר דיזנגוף, תל אביב
מתי: יום ו', 4.2.2011, בשעה 10:23 (התכנסות החל מהשעה 10:00)
כמה: כמה שיותר
למה: כי זה חשוב

בואו בהמוניכם!