היפנים המטורפים האלה II

[gv data="f0eqo6jU9gc"][/gv]

זה מזכיר לי שכשהייתי ביפן, יצא לי לבקר בשירותים במרכז קניות, ולהפתעתי גיליתי שהאסלה המשוכללת כללה, בין השאר, גם כפתור שנועד להשמעת קול של מים זורמים. מהתא שלידי שמעתי פתאום פלוץ, ומיד לאחר מכן את מקהלת צלילי הים. הנופחת יצאה מהתא שלה בדיוק כשאני יצאתי, ואני זוכרת שהיה לי מוזר לחשוב שהיפנית הקטנה והחמודה הזו גם מפליצה לפעמים.

פירצה

הדיאטנית אסרה עליי באופן מוחלט לשתות מיצי פירות מכל סוג שהוא.

אם אני אקנה כוס גדולה של מיץ גזר, דפקתי את המערכת?

נודניק + אסטרונאוט = עצבים

(עמית לעבודה נכנס לחדר שלנו)

עמית (לשכנתי): יש לך במקרה רכב בצבע כסוף?

שכנה: לא, אבל להדס יש.

עמית (פונה אליי): יש לך במקרה רכב בצבע כסוף?

שכנה: זו לא הדס. זו זרש.

זרש: וגם אין לי רכב.

עמית (פונה אליי שוב): אבל אולי יש לך במקרה רכב בצבע כסוף?

ח”כ נולד

היום ראיתי באוטובוס איש שהיה שילוב מדהים של עוזי ברעם וכריס כריסטופרסון.

דיקורציה

שכבה לה זרש על מיטת הטיפולים, כאשר מחטים דקות מחוררות את גופה הענוג מכף רגל ועד ראש, ורק מחשבה אחת עברה במוחה:

רק שלא ייכנס ג'וק דרך החלון.

זיכרון של דג זהב

זרש (לאלמה): אז מה קורה עם הדיאט קולה לימון? מפסיקים לייצר אותו?

אלמה (בחרדה): מה?! מי אמר לך את זה???

זרש: את.