צמחונים, נמאסתם!

גילוי נאות: אני אוכלת בשר. אמנם אני לא נמנית עם זוללי הסטייקים, אבל שניצל והמבורגר הם בהחלט מנות חביבות עליי.

למרות זאת, אני נגד ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה, ובטח ובטח שנגד שימוש נצלני בבעלי חיים בקרקסים למיניהם. וכמובן שאני בחיים לא אלבש בגד שכולל אפילו פיסת פרווה אמיתית.

אבל, וזה אבל גדול, אני מאמינה שקיים הבדל עצום בין התעללות בבעלי חיים לבין אכילת בעלי חיים. ולכן נשבר לי כבר הטופו מפעילים צמחונים שמשתמשים בתמונות זוועה כדי לשכנע את חבריהם הקרניבוריים לא לעשות מנגל ביום העצמאות, או שקראו לדקת דומיה לשואת בעלי החיים בדיוק ביום השואה.

לפני מספר ימים צפיתי בסרט הטלוויזיה המרתק טמפל גרנדין, שמגולל את סיפורה המדהים של המדענית האוטיסטית שהתמחתה במדעי בעלי חיים, ובין השאר תכננה מתקנים הומניים לבתי מטבחיים. Nature is cruel, but we don't have to be, היא ציינה.

וזה בדיוק העניין מבחינתי. האריה תמיד תופס בסוף את האנטילופה ומשסף אותה לגזרים בלי לחשוב פעמיים. וזו דרכו של עולם. אנשים יכולים להחליט לא לאכול בשר, וזו זכותם המלאה. אבל חיות הטרף לא יילכו לעולם בעקבותיהם. שמעתי פעם על מישהי שניסתה להאכיל את החתול המסכן שלה במוצרים של "טבעול", ועוד התפלאה אחר כך שהוא סירב בנימוס.

מבחינתי, לא רק שאכילת בשר אינה בזויה מבחינה אתית, אלא היא טבעית לחלוטין, וגידול בשר לצורכי מאכל הוא חלק מכך. ואין שום קשר הגיוני בינו לבין גידול צ'ינצ'ילות בשביל הפרווה שלהן או קטל אכזרי של דולפינים וכלבי ים.

ולכן, למרבה ההפתעה, הביטחון הזה של הפעילים האלה שהם היחידים שצודקים, בנוסף לתחושת הצדקנות המוסרית שלהם, מזכירים לי לא מעט דווקא את הפוליטיקאים החרדים; שהרי גם הם חושבים שיש להם זכות להכריח אותי לחיות בצורה מסוימת, ולהגיד לי מה אני צריכה לאכול וללבוש ואיך אני אמורה לחיות את חיי באופן כללי. וכמובן שהכול בעצם למעני, כי הם יודעים הרבה יותר טוב ממני מה טוב בשבילי.

בחיי שיש לי כבוד לדעות שונות משלי, כל עוד הן אינן פוגעות באחרים, ויש לי אפילו הערכה מסוימת לצמחונים, שהחליטו לוותר על אכילת בשר מסיבות אידיאולוגיות. מצד שני, כמו שאני לא דוחפת לכם פולקע בפרצוף, ולא מנסה לשכנע אף אחד מכם שהמבורגר הוא מעדן (למרות שהוא כן), אולי תפסיקו כבר להיכנס לי לתוך הצלחת?

שוקולד עבש

לפני כמה ימים נסעתי במונית, והנהג השמיע דיסק אוסף של כל להיטיה הגדולים של ירדנה ארזי.

לא יכולתי שלא לתהות: מתי בדיוק היא הפכה לכזו דודה?

אנשים שצריך להרוג VII‏

  • הולכי רגל שעבורם האור האדום ברמזור הוא הסימן להתחיל לחצות את הכביש.
  • רוכבי אופנועים שחושבים שהפסים הלבנים האלה לפני הרמזור הם מקום העצירה שלהם.
  • אנשים שקוראים לאמא שלהם "אימוש".
  • אנשים שקונים כלב או חתול גזעיים, במקום לקחת אחת מהחיות העזובות שמחכות לאימוץ ב"צער בעלי חיים".
  • אנשים שקונים כלב פאג, ובכך תורמים להמשך ההכלאות שגרמו לכלבים המסכנים האלה לחרחר כל כך (וגם להיות מכוערים לאללה).

אלצהיימר (לא) סלקטיבי

חידשתי את הקשר עם חברה שלא דיברתי איתה המון זמן, והצעתי לה להיפגש. היא ציינה יום שבו תהיה פנויה, שבמקרה יצא ביום ההולדת שלה. התפלאתי שאין לה תוכניות, ומסתבר שבעצם הזכרתי לה את התאריך.

מנחם לדעת שלא רק את יום ההולדת שלי היא שכחה.

שיחה בחנות II

מוכרת אחת לרעותה: תראי, זה שאני בדיאטה לא אומר שאני לא אוכלת ג'אנק פוד. אני פשוט אוכלת את זה רק פעם ביום. אז אני כן אוכלת סביח אצל עובד.

(שיהיה בהצלחה עם זה. אגב, הייתי עם הגב למוכרות כששמעתי את השיחה הזו. כשהסתובבתי לכיוונן, גיליתי שהדוברת רזה. כמובן.)

אנשים שצריך להרוג VI‏

  • אלה שכותבים את שם המשפחה לפני השם הפרטי ב-Facebook.
  • אלה שכותבים את השם שלהם בעברית ב-Facebook.
  • אלה שעדיין יש להם תמונה של סלבריטי שהם דומים לו ב-Facebook.
  • אלה שעדיין יש להם תמונה של גלעד שליט ב-Facebook.

Oops, I Did It Again‏

שוב הגיעה העת לשוק הפלסטיק. וכנראה שזה אומר ששוב הגיעה העת להזמנה חביבה במיוחד, בכיכובה של מיס פלסטיק. כן, כן, יש לה שם.

מוכר לי מאיפשהו

כמו בפעם שעברה, ידעתי מיד שכבר ראיתי את התמונה הזו באיזשהו מקום. לא ייאמן, אבל המעצבת הגרפית השתמשה שוב בכשרונה של אותה צלמת שממנה שאלה את התמונה גם בשוק הקודם:

ADAD  10/365  Curly Top - Custom Blythe C9B

הפעם כבר לא יכולתי להתאפק, וכתבתי למפיקת השוק הודעה אישית ב-Facebook, שבה סיפרתי לה שהמעצבת ש"עיצבה ומתגה את השוק מרגע לידתו" נוהגת להשתמש בתמונות מוגנות בזכויות יוצרים ללא רשות. בינתיים לא זכיתי לתגובה, ואני מתחילה לחשוב שכנראה לא חידשתי לה כלום.

אני מקווה מאוד שאני טועה.