הפתעה מחרידה

גיליתי עכשיו במקרר שני דברים לא צפויים:

מנת נודלס שהזמנתי לפני שבועיים ושכחתי ממנה לגמרי.

ג'וק. ענק. בגודל טבעי. וגם מת. אחרי שכמעט הקאתי את נשמתי, שלפתי אותו משם וצחצחתי את המקרר. אין לי מושג איך הוא נכנס לשם.

תחרות חדשה בבלוג – זרש שף!

אני מכריזה בזאת על תחרות בישול שתיערך במסגרת הבלוג. כל שעליכם לעשות הוא להכין את המנה הטעימה ביותר שלכם, במטבח האישי שלי.

אני אטעם את כל המנות ואכריז על הזוכה המאושר/ת.

מעוניינים? צרו קשר במייל.

כדי שלא אואשם, חס וחלילה, בהעתקת הפורמט הטלוויזיוני, אטען להגנתי שבתוכנית שלי, אייל שני לא ישתתף. ואפרופו אייל שני, אם הוא לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו. בעצם לא.

עונות חדשות

  1. הפרק שפתח את העונה השנייה של Glee לא היה מבריק, בלשון המעטה. למה היו צריכים לדחוף את הבלונדיני הנורא הזה עם השפתיים המנופחות? ממש כואב להסתכל עליו.
  2. "דם אמיתי" כבר התחילה להידרדר בעונה השנייה, שהיתה כולה מין פארסה מגוחכת. מהפרקים הראשונים של העונה השלישית עולה שהמצב לא משתפר: סוקי קוראת לביל, ביל לא יכול להציל אותה. ראינו, שמענו.
  3. העונה החדשה של "דקסטר" דווקא התחילה טוב. נקווה שזה יימשך.
  4. מתגעגעת ל"האוס".

מסע ההפחדה השיטתי של בנק הפועלים

בדרך כלל איני ששה לשתף אחרים במצב הפיננסי שלי, אך הפעם אחרוג ממנהגי.

כידוע, התפטרתי מעבודתי הקודמת, ואני מובטלת כבר ארבעה חודשים וחצי. זו התקופה הארוכה ביותר שבה לא עבדתי, והלחץ מתחיל להשפיע. אני מתוחה מאוד, לא ישנה טוב בלילות ומטפסת על הקירות (מלאי האבק, שכן אין לי כוח לנקות את הבית).

למזלי, התברכתי בהורים שביכולתם הכלכלית לסייע לי, ואבי מעביר לחשבון הבנק שלי סכום מסוים מדי חודש. אם לא היה לי את חבל ההצלה הזה, הייתי טובעת מזמן. ולמרות המענק החודשי הזה, סניף הבנק שלי מיהר להקטין את מסגרת האשראי של החשבון שלי לאחר שלא נכנסה אליו משכורת במשך מספר חודשים. כתוצאה מכך, נוצרה מיד בחשבון חריגה מהמסגרת.

לפני כשבועיים, התקשרה אליי אחת מפקידות הבנק (נקרא לה "יעל") וזימנה אותי לפגישה בסניף כדי להסדיר את עניין המינוס. קבענו יום ושעה, אך, למרבה הצער, באותו בוקר היו פקקים נוראיים באזור מגוריי, והבנתי שלא אצליח להגיע בזמן לסניף (שנמצא בעיר אחרת). מכיוון שאין לפקידים במחלקת בנקאות אישית מספר טלפון ישיר, פניתי לשירות "פועלים בטלפון" והתנצלתי שלא אוכל להגיע לפגישה. ביקשתי מהנציג שיבקש מיעל להתקשר אליי כדי שנוכל לקבוע פגישה במועד אחר.

וכך החלו להם שבועיים של טלפון שבור: יעל מתקשרת אליי ומשאירה לי הודעות, ואני פונה ל"פועלים בטלפון", מחכה את זמן ההמתנה ומבקשת מהנציג להשאיר הודעה ליעל. בשלב מסוים ביררתי אם אוכל להשיג אותה במייל ישיר, אך נאמר לי שדרך ההתקשרות הישירה היחידה עם הסניף היא באמצעות פקס. כמה חבל שאין לי מכשיר פקס.

ביום חמישי שעבר, תקפה אותי בשעות הערב מיגרנה מהגיהנום, ושכבתי במיטה למשך מספר שעות. לפתע צלצל הטלפון הנייד, ממספר חסוי. אין לי מושג למה, אבל החלטתי לענות.

"שלום זרש, מדבר צבי מ"פועלים בטלפון", ואני פונה אלייך לבקשת הסניף שלך", אמר לי קול רדיופוני וסמכותי. נבהלתי במקצת, בייחוד כי השעה כבר היתה 20:45. "אני רואה שיש לך בחשבון חריגה מהמסגרת, ואני רוצה להציע לך אשראי ברגע". נזכרתי באזהרותיו של אבי לא לקחת הלוואות מהבנק במצבי הנוכחי, וסירבתי בנימוס. "את יודעת שאת עוברת על התקנות של בנק ישראל, נכון?", צבי לא הרפה. "בנוסף, הבנק לא יכבד אף חיוב שיגיע לחשבון שלך, ואת משלמת ריבית גבוהה". נאנחתי. "אני צריכה לחשוב על זה", אמרתי לצבי, אך נראה שהדבר רק המריץ אותו: "מה יש לך לחשוב? את משלמת ריבית מאוד גבוהה. קחי הלוואה עכשיו, ותחזירי אותה אפילו מחר". ניסיתי להישאר רגועה: "אני אמורה להיפגש עם פקידה בסניף שלי כדי להסדיר את עניין המסגרת". צבי לא נותר חייב: "אבל את יודעת שגם אם תגדילי את המסגרת, זה ייקח כמה ימים, ובינתיים את עדיין תהיי בחובה. לא חבל? קחי עכשיו הלוואה בכל סכום עד 60,000 ש"ח". החלטתי להיעזר בו: "אם אתה כבר מדבר איתי, אנא העבר ליעל הודעה שאני מעוניינת לקבוע איתה פגישה". פה זכיתי להפתעה של ממש. "אני לא מ"פועלים בטלפון", אלא ממחלקת המכירות של בנק הפועלים", אמר צבי. לא ידעתי איך אוכל להיפטר ממנו. "אני צריכה לבדוק משהו", מלמלתי. "אז אני אתקשר אלייך שוב. בעוד שעה זה בסדר?", דרש צבי. עניתי בחיוב ומיד כיביתי את הטלפון למשך הלילה.

למחרת שוחחתי עם ידידים, שהסבירו לי שמדובר באיש מכירות לכל דבר, שוודאי זוכה לעמלה עבור כל הלוואה שהוא מצליח למכור, ולא בבנקאי מקצועי. לכן, כשהתקשרתי ל"פועלים בטלפון" כדי להשאיר (שוב) הודעה ליעל, ציינתי באוזני הנציג החביב את שאירע בלילה הקודם. "כן, אני רואה שדיברת עם צבי", אמר הבחור. שטחתי באוזניו את טענותיי לגבי טון הדיבור המאיים של צבי והעובדה שהציג את עצמו באופן מטעה, וביקשתי להגיש תלונה. הובטח לי כי אקבל תשובה תוך זמן קצר, לאחר שהאחראים יאזינו לשיחה (מסתבר שכל השיחות מוקלטות). ויעל? היא תתקשר אליי ביום שלמחרת, עד 11:00.

בשעות הערב זכיתי לטלפון מ"פועלים בטלפון". יפה, חשבתי לעצמי. הם טיפלו מהר בפנייה שלי. אך טעותי לא יכלה להיות גדולה יותר. הסיבה לשיחה היתה, כמובן, להציע לי את שירות האשראי ברגע של הבנק. נותרתי המומה. "אתה לא רואה שכבר פניתם אליי אתמול?", שאלתי את הנציג, שהיה חביב בהרבה מקודמו. "כן, אני רואה שהגשת תלונה". הסברתי לו שאני ממתינה לפגישה עם יעל, ושאינני מעוניינת לקחת הלוואה. למזלי, הוא קיבל את דבריי וסיים את השיחה.

כדי שלא אחמיץ גם הפעם את השיחה מיעל, הנחתי אתמול בלילה את הטלפון הנייד על השידה הסמוכה למיטתי. השעה 11:00 באה והלכה, ושום שיחה לא התקבלה. ב-13:30 החלטתי ללכת לנוח, והשתקתי, כהרגלי, את הטלפון. כשהתעוררתי, גיליתי שקיבלתי שיחה ממספר חסוי ב-14:00, ושהמתקשר אף השאיר הודעה בנוסח הבא: "הי, מדברת יעל מהסניף. אני כל הזמן מתקשרת אלייך, ואת לא עונה לי. זה כבר מעייף. אני מציעה שפשוט תבואי לסניף ותסדירי את העניין". לא האמנתי למשמע אוזניי.

כאן כבר נשברתי והתחלתי לבכות. נעלבתי עד עמקי נשמתי. האמת שממש התחלתי לחשוש שידפקו על דלתי גובי חובות, מהסוג שמופיע בסרטי מאפיונרים. אני לא מצליחה להבין למה הבנק החליט שרק ממני תבוא לו הישועה (בדמות ריבית על הלוואה), ומדוע הוא בוחר בשיטות שכנוע תוקפניות כל כך. Don't they have bigger fish to fry?‎

אה, וכמובן שעוד לא זכיתי לתגובה לגבי התלונה שלי. כנראה שזה באמת לא חשוב.

להקדים תרופה לשרב

ובדיוק כמוני, גם המזגן שבחדר השינה שלי התחרפן לגמרי והתחיל להשמיע טרטורים עזים, שגם מעמעמים את האורות, עד שנאלצתי לכבות אותו. וחם לי.

מזל שהתקשרתי מוקדם יותר הערב לטכנאי והזמנתי אותו למחר. אחרת שוב המזגן היה קורס ביום שישי, כפי שנהג לעשות בעבר, ומשאיר אותי להיצלות במהלך הסופ"ש. מניאק קטן.