הרהורים בעקבות "חתונה ישראלית"

שמלת מרנג, בניית ציפורניים, איפור כבד, לימוזינה, תמונות "ספונטניות" בחיק הטבע, עניבה שתואמת לזר הכלה, לימודי ריקוד סודיים כדי להפתיע את האורחים, תוספות שיער, תלתלי בייביליס, שיר כניסה לחופה, שיר חופה, שיר שבירת הכוס, ריקוד ראשון, שירים מזרחיים, שירים חסידיים, מרימים את הכלה, מרימים את החתן, אוכלים, רוקדים, אוכלים, נגמר.

עשרות אלפי ש"ח מבוזבזים.

אוקסימורון רפואי

רופא אף אוזן גרון מומחה חולק את מרפאתו עם אשתו הנאטורופתית.

העלונים בחדר ההמתנה המשותף מבטיחים שהיא יכולה להתגבר על אלרגיות, סינוסיטיס, בעיות בבלוטת התריס ו"כל מחלה כמעט״.

והוא? הוא יודע לטפל רק בדלקת אוזניים. פחחח.

בּוּרוּת זה הכי, אחי

ובדומה לכל סדרת ריאליטי ממוצעת, גם ב"מאסטר שף" נותנים במה למשתתפים שמביעים זלזול משווע בכל מה שיש לו ריח (או טעם) של גורמה.

"הוא הביא פסקווקונה", התלוננה סמדי בומבה על הגבינה האיטלקית שבחר שותפה למשימה, רן. ובפרק הבא היא הפליאה להלל את מנת הכרפס (במלעיל) והדַלעת שהכינה. יכולתי לראות את השופטים מתכווצים במקומם, ולא הבנתי למה הם לא מתקנים אותה. חשבתי, לתומי, שהיא אמורה ללמוד משהו בתוכנית. אז למה לא עברית?

כמובן שהבעיה לא קיימת רק בסדרות ריאליטי. בשנים האחרונות אני נתקלת בהמון לעג ציבורי כלפי מה שנתפס כאליטיזם – השכלה אקדמית, היכרות עם מושגים בינלאומיים וכמובן, רחמנא ליצלן, עניין בתרבות. אפילו בפרומואים של ערוץ 24 אני נדהמת לראות את מרגול (שאני מעריכה) שואלת את הקהל בהופעה שלה אם הם מעוניינים בהופעה תרבותית (בטון מתנשא במיוחד) או שמא בהופעה מלעונית. וניתן לנחש באיזו מהן הם מעוניינים.

אין לי מושג איך זה קרה; איך קרה שכל מי שהלך והשיג לעצמו קצת ידע הפך בן לילה לפלצן צפוני, ובטח גם סמולני. מתי בדיוק הפכה "השכלה" למילת גנאי? ולמה כל מי שמתעניין בקצת יותר ממה שנמצא בסביבתו הקרובה מתויג מיידית כלא אותנטי? ידע כללי נתפס כמתנשא, ושפה גבוהה ותקינה זוכה ללעג. מה כל כך אותנטי בעילגות, לעזאזל? האם העובדה שאני משכילה ודוברת עברית נכונה הופכת אותי לפחות טובה ממישהו בלי השכלה שלא מתעניין בכלום, מישהו שעבורו "האח הגדול" זה שיא התרבות?

בחיי שאני מתחילה לתהות אם בא לי להישאר במדינה הזו.

פה גדול אומר הכול

אחד ממתגי החשמל בדירתי התקלקל, אז הזמנתי את החשמלאי הקבוע שלי. מדובר בבחור צעיר ומקצועי לעילא, שאינו גובה מחירים מופרזים וגם די חתיך.

או לפחות כך זכרתי אותו. כשהוא הגיע עם תספורת Mullet וטבעות בשיניים, לא יכולתי שלא להתאכזב במקצת.

"מה שלומך?", שאלתי. "סיפרת לי בפעם האחרונה שיש לך תינוק, נכון?". למבוכתי הרבה, התשובה היתה שלילית. "אנחנו מנסים", שיתף הבחור, "אבל בינתיים לא מצליחים. התחלנו בטיפולים הפשוטים, ועכשיו עברנו ל-IVF".

לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.

ידעתי שזה יגיע מתישהו

יצאתי עם אחד מהחנונים בסדרת המופת "היפה והחנון".

יותר נכון, פסלתי אותו אחרי שיחת הטלפון הראשונה, כי הוא היה מוזר מדי.

ולא, זה לא הבחור שנראה כמו אורנג אוטנג ששכח להתגלח, אלא דווקא ההוא שיצא ל-56 דייטים ראשונים. חמקתי בזמן.