איפוק מרבי

נכנסתי לחנות תיקים בקניון. המוכרת הצעירה היתה עסוקה בשיחת טלפון עם אמא שלה.

"צריך לעשות בדיקות", שמעתי אותה לוחשת. "אולי זה כיס המרה. הרופאה הפנתה אותי להומיאופת מומחה, שיכול לאבחן את הבעיה בלי להגיד אף מילה. זה לוקח הרבה זמן, אבל זה טיפול מעולה".

אחר כך היא התפנתה אליי ופיתחנו שיחת חולין. הייתי צריכה לעצור את עצמי בכל כוחי מלהגיד לה את דעתי בנוגע ל"טיפול" שתכננה לעבור.

בעיות עולם ראשון, אבל מה זה ראשון.

  • לגלות הגרלה שווה במיוחד ביום שבו מוכרז הזוכה.
  • לפספס את ה-Daily Spin ב-Bejeweled Blitz.
  • להיעלב עד עמקי נשמתי מכך שמישהו באינטרנט שאני לא מכירה כתב לי תגובה עוקצנית.
  • לחסל פיינט גלידה ולסבול עקב כך מבחילה קשה.
  • לראות את העולם מטושטש כי אני מתעצלת לנקות את המשקפיים כמו שצריך.
  • למצוא באינטרנט טבעת מדהימה, שזמינה בכל המידות חוץ מהמידה שלי.
  • לנסות להיזכר במשך שעות בשם של שחקן בלי לבדוק ב-IMDB, כדי לאמן את שרירי המוח.
  • להישאר ערה עד אחרי 4:00 ובגלל זה לדחות את הביקור בלשכת התעסוקה, שתוכנן למחר.

על השטיח האדום

מראיינת: את מי את לובשת?

שחקנית: החצאית של עירית נוי והחולצה וינטג' – "ראש אינדיאני". הנעליים מ"בהונות".

מראיינת: והתכשיטים?

שחקנית (מציגה את אצבעה למצלמה): הטבעת של "ה. שטרן". קיבלתי אותה בהשאלה.

מראיינת: ובן זוגך?

שחקנית: הוא לובש חליפה של "מאייר".

מראיינת: המון תודה. בהצלחה! אני מחזיקה לך אצבעות שתזכי בפרס אופיר!

ריבוי כשרונות? לא אצלנו.

למרות שאני מודעת לכך שלא קיים קשר בין יצירתיות לנחמדות, מפתיע אותי בכל פעם מחדש עד כמה אמנית שאני מאוד מעריכה יכולה להיות מגעילה למעריצים שלה.

שיאים חדשים

אני לא מאמינה שהחצוף הזה החליט לצאת מהארון בדיוק כשרציתי להכיר לו מישהי. בכזה חוסר התחשבות מזמן לא נתקלתי.

אנשים שצריך להרוג – מהדורת פורים

  • הורים שלא מכינים ולו פיסה מהתחפושות של ילדיהם.
  • אותם הורים, שמעלים בגאווה לפייסבוק את התמונות של ילדיהם בתחפושות הזולות שקנו.
  • שוב אותם הורים, שמתעקשים לשלוח את אותן תמונות לתחרויות תחפושות שמנוהלות על-ידי דפים למיניהם.
  • ושוב אותם הורים, שלא חוששים לציין את שמותיהם האמיתיים של ילדיהם, לטובת הפדופילים שמחפשים בדיוק תמונות כאלו.

כמו ג'וקים

לפני זמן מה עבר מתחת לחלון שלי ערס צעקני מצוי. הוא השמיע קולות, אבל הם לא היו דיבורים; יותר מהכול, הם נשמעו כמו נהמות.

אני לא אומרת שצריך להרוג את כל הערסים. צריך פשוט להדביר אותם.

עם אחיות כאלה

ובחלומי, אחותי התחילה לצאת עם קווין ספייסי למרות שהיא ידעה שאני מעוניינת בו.

אפילו בחלומות שלי אני לא מצליחה להשיג אותו.

קווין, תעשה לי סרט!

לא האמנתי שזה יקרה לי

מה צריך בסך הכול בן אדם בשביל ליפול?
מה צריך בסך הכול בן אדם?
הזמנה לשימוע,
והודעת פיטורים,
והכול, והכול באותו יום,
והכול באותו יום.

Shear Terror‏

הרגע הזה שבו הספר מסיים את עבודתו, מטה את ראשו הצידה ומביט בך בעיניים מכווצות ואז לוקח את מספרי הדילול ומקצץ לך חצי מהשיער.