מזמור ל-Bejeweled Blitz

You don't spin me good odds,
You don't send me Kangas.
You hardly go my way anymore
When you come thru the screen
At the end of the day.

I remember when
You couldn't wait to see me,
Used to hate to leave me.
Now after playin' me late at night,
When it's good for you,
And you're feelin' alright,
Well you just roll over,
And turn out the light,
And you don't send me Kangas anymore.

חמש בבוקר (לא) עוזבת

היום עוד לא הלכתי
למיטה לחזור.
חמש בבוקר
זו שעה יפה לנחור.

כי זה פשוט לא בא לי,
Bejeweled פשוט נתקע לי,
כי מעצמי נשבר לי,
פתאום.

כלי אבחון חדש ונוצץ

אני חושבת שקהל הרופאים צריך לאמץ את המשחק Bejeweled Blitz ככלי אבחוני. בכל פעם שאני עושה מהלך טיפשי במיוחד, כמו לא לשים לב לחמישיית אבנים פוטנציאלית במרכז המסך, אני יודעת שאירע אחד מהשניים: א. אני עייפה רצח. ב. יש לי גידול במוח.

יותר טוב מזה?

הווריד הבולט של זרש

בעקבות הספר (הדידקטי להחריד) על פיתי החיפושית, החלטתי גם אני לכתוב ספר ילדים. הגיבורה היא פּוּתי, כינת הערווה, שלא מצליחה למצוא לה חבר הדומה לה. היא מטיילת ביער השערות הסבוך ומשייטת בנהר ההפרשות עד שמוצאת חברת נפש: יבלת. והן חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה. סוף.

כבר אמרתי שכל אחד יכול לכתוב ספר ילדים?

ובלי קשר, אני זוכרת סרט שראיתי לפני די הרבה שנים, שבו סופר הגיש לסוכן הספרותי שלו הצעות לספר ילדים, אשר נדחו פעם אחר פעם. לבסוף הסוכן הציע לסופר לכתוב על ספוג ים או על מדוזה, כיוון שהן החיות היחידות שעוד לא נכתב עליהן ספר. מוכר למישהו? אשמח להיזכר בשם הסרט.

מה שבא ליד

במהלך ביקורי האחרון אצל אחותי ומשפחתה, הבנתי עד כמה אני לא רוצה להיות אמא. אני שמחה להיות דודה.

עם זאת, ברגעים הקשים במיוחד, רציתי להיות דווקא סרגל.

סדרי עדיפויות שגויים

מישהי הגיעה לבלוג שלי באמצעות חיפוש המשפט "אני מפחדת להוליד תינוק מכוער".

אני במקומה הייתי יותר חוששת שייצא לי ילד עילג.

רואים שקוף

פגשתי בחורה בשם ראות. כן, ב-א'.

אני מקווה שההורים שלה אופטומטריסטים. אם לא, הם ככל הנראה דיסלקטים.