הכול בסדר. סתם נתקלתי בדלת של הארון.

היה לי קטע מאוד לא נעים במשרד.

אחת מעמיתותיי, שאני מאוד מיודדת איתה, הגיעה לעבודה עם חבּוּרה חשודה על היד, והסבירה שנתקלה במשהו. כשהיינו לבד, שאלתי אותה אם בעלה הרביץ לה. היא הביטה בי עם דמעות בעיניים ואמרה שזה מאוד מעליב. היא היתה המומה, ואני רציתי לקבור את עצמי באדמה.

כן, פגשתי את הבעל, והוא נראה מאוד נחמד. כן, זה לא אמור לקרות במשפחות טובות. אבל מה לעשות שאני מכירה אישית כמה וכמה נשים מוכות? לא מסיפורים, לא מריכולים, אלא אישית. יש את הבת של חברים טובים של ההורים שלי, שהתחתנה עם רופא יפה תואר, ואחר כך הסתבר שהוא היכה אותה נמרצות, כולל בזמן שהיתה בהריון. יש את השכנה שלי, שעשיתי בייביסיטר לילדים שלה כשהייתי נערה, שהיתה נשואה לגבר שקט וביישן, שאחר כך הסתבר שהרביץ לה מול הילדים שלהם, כולל בעיטות בראש. יש את האישה החייכנית שעבדה איתי, שמאחורי הצחוק הסתתר סיפור עצוב מאוד של אלימות פיזית ומילולית.

אולי הגזמתי. אולי לא הייתי צריכה להגיד כלום. אבל רק בשביל הסיכוי הקלוש שזה נכון, אני מרגישה שהייתי חייבת לשאול.

אירוע החודש של זרש: מתמגנטים2

מאז שהייתי ילדה, אהבתי לחפש אחר אוצרות חבויים. ומה יותר כיף מלמצוא אוצר של ממש?

"מתמגנטים2" הוא אירוע שבו אמנים מחלקים אמנות בחינם, בהשראת תנועת Free Art Friday.

הטוויסט הוא שמדובר במגנטים: חלק מהמגנטים יהיו עצמם עבודות אמנות מיניאטוריות, וחלק יכללו את הכיתוב המבטיח "איספו אותי". האנשים שמוצאים את המגנטים האניגמטיים האלה מוזמנים למסיבת אפטר-פארטי, שבה יוכלו לאסוף את העבודות.

המגנטים יוצמדו לעמודים מברזל לאורך שדרות רוטשילד והכיכרות. חלק מהעבודות ימוגנטו באתרים אחרים בעיר, עם רמזים שיפורסמו בסמוך להצבתן.

את הרמזים ניתן יהיה למצוא בדף הפייסבוק של האירוע ובאינסטגרם: ‎@mathtlv

הערה קטנטונת: המארגנים מבקשים שכל משתתף ייקח רק עבודה אחת, כדי שיישארו עבודות לכולם.

איפה? בסביבות שדרות רוטשילד, תל אביב
מתי? יום ו', 27.3.15, בין השעות 12:00-14:00; מהשעה 14:00, מסיבת אפטר-פארטי בחצר של גלריית "טאני טאני", רח' פלורנטין 18
למה? כי זה "חפש את המטמון", אבל עם אמנות!
כמה? חינם

בדרכון זה נראה יותר טוב

למרבה חרדתי, אני נתקלת די הרבה במקרים שבהם אנשים שקיבלו מאבא ואמא שמות בינלאומיים (למופת מדינת ישראל) לא יודעים איך לאיית אותם. כך, לדוגמה, הגברבר Shon והבחורות Koral ו-Daniel. שלא לדבר על Ninet.

אבל הכי גרוע? אלה שקוראים לבן שלהם "איליי". זה בערך כמו לקרוא לו "יאקוב". הבורות בהתגלמותה.

בוקר מסרטי האימה

היום נסעתי קרוב מדי לאוטובוס, והמראה הימנית שלי התקפלה.

אם אני אתפוס את החרא הקטן שדיווח על "תאונה קלה" ב-Waze בגלל זה, אני אחנוק אותו במו ידיי.

חפשי את המטמון, זרש

היום ניסיתי את ידי בפעם הראשונה ב-Geocaching. בלילה. לבד. עם פנס.

המיקום קרוב לבית שלי, ולא יכולתי לחכות למחר או מחרתיים, אז פשוט קמתי ויצאתי לדרך ב-22:00.

חיפשתי וחיפשתי, וכלום. נאדה. כבר המצאתי לעצמי סיפור כיסוי למקרה שהשכנים יתהו מי זו הפסיכית הזו שמטיילת בפארק עם פנס ("אני סטודנטית לביולוגיה שחוקרת את הגדילה של העצים בלילה"). ואז נפלתי. הפנס והטלפון הנייד עפו לי מהידיים, אבל הצלחתי איכשהו לגרור את עצמי למצב עמידה ולהמשיך.

ועדיין כלום. ויש המון אנשים שכן הצליחו למצוא את האוצר, והוא אפילו מוגדר כקל.

אוף.