דרך ארוכה

דרך רחוקה
ובסופה אתה ניצב.
אבוא אליך, זרש,
כרוח ערב,
נלך איתה עד תום יחדיו.

שלגיה

חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך
מגדלים של סויה וזהב.

ימים לבנים?

סבונים נוזליים ארוכים,
כמו בקיץ קרני החמה.

* ותודה למהמהם התמידי שהדביק אותי בשיר הזה.

הקריש שלא חזר

שימו לב למזג
ותגידו איזה
איזה ערב נהדר.

ואם אני נרגשת
זה ודאי מפני ש –
הקריש שלי לא חזר.

מישהו שומר בלילה על הוורידים,
הוא ודאי ישגיח גם על הקריש שלי.