שילוש לא קדוש

אומרים שצרות באות בצרורות. והנה, רק השבוע, היה לי פנצ'ר בגלגל, נשבר לי הברזל של החזייה והרכב שלי שבק חיים.

הרשימה לא מסודרת לפי חשיבות, כמובן. אתם יודעים כמה קשה למצוא חזייה טובה?

מחשב מסלול מחדש

אין לי שום הליקובטר –
הבדיקות מיד הוכיחו;
באוויר ניחוח של ייאוש.
זה הזמן לכאב בטן,
שעריו השת פותח,
ותמיד צורבים הנכנסים.

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם,
מי שחייב יוכל לשתות גם מי באר.
מי שקיבתו סובלת
חרש ייכנס בדלת
חרש ייכנס אל הרופאה, כדי להישאר.

אירוע היום של זרש: איחוד משפחות

איפה? במגירת הגרביים שלי.
מתי? אחרי שיתייבשו.
למה? כי הפרידה היתה קשה מספיק, גם להם וגם לי.
כמה? מסתבר שדי הרבה. וכל אחד יותר צבעוני מרעהו, מה שהופך את העניין לקורע לב במיוחד.

אנפרנדד

העפתיה.
כן, כן, עשיתי זאת פתאום.
העפתיה.
פתאום עכשיו, פתאום היום.
כבר לא שלי עכשיו,
ולא בקיר,
אינה בחברים,
אינה גם בצ'טים,
אינה בקיר.

פורגיב מי, פאת'ר, פור איי הב סינד

כשמתקשרים אליי אנשים שאני לא מכירה ממש טוב ואומרים לי שלא הצליחו להשיג אותי כל היום, לפעמים אני מעדיפה לומר להם שהטלפון שלי היה על "שקט" בלי ששמתי לב מאשר להודות שקמתי בחמש אחרי הצהריים.

אני חוששת שלקיתי בסוכרת מסוג 2. אבל הרופאה שלי בחופש, כך שאני לא יכולה לבקש הפנייה לבדיקות. יש לי עוד כמה ימים לטרוף שוקולד בלי חשבון.

החלומות שלי הולכים ונעשים מוזרים מלילה ללילה. האם זה אומר שאני יוצאת מדעתי?

בננות עושות לי בחילה, אבל אני יכולה לאכול בלי סוף ענבים.

פיתחתי קראש קטן על סטיב קארל. וגם על ג'וש גד.

אני עדיין מובטלת.

חינה לפנות בוקר

חינה לפנות בוקר.
אנ'לא נרדמת.
כהה קשה לי ללכת לישון.
חינה לפנות בוקר
אני מורחת.
זה המתכון הכי מתאים בציון.

החומר את הראש שוזר.
אני ג'ינג'ית על סף – משבר!
מתי כתום חוזר?

גלגול עיניים כפול

ישנם אנשים שמתנגדים לפייסבוק. בתוקף. למה? רק תשאלו אותם. הם כבר יסבירו לכם שזה אתר מטופש שמתאים רק לטיפשים.

מה רבה היתה הפתעתי למצוא אותם באותו אתר בדיוק, עם הזנב המטאפורי בין הרגליים, כשהם מנסים להסתתר על-ידי איות שמם בצורה קצת שונה מהרגיל. Busted!‎

ואני אומרת: עדיף לא לצאת בהצהרות נחרצות מלכתחילה. חבל על הזנב.