יום אחרון בעבודה

בנסיעה למשרד, שרר באוטובוס שילוב ריחות מבחיל של בושם מתקתק וקפה.

***

קיבלתי מחמאה שאני נראית קורנת היום. תגובתי? "מעניין למה".

***

ירדתי להביא עוגה למאבטחת של הבניין, וסיפרתי לה שאני עוזבת את העבודה. "אוי, חבל", היא אמרה. "כזו שקטה ועדינה. בקושי שומעים אותה". מיותר לציין את תגובותיהם של שותפיי לחדר להערה הזו.

***

בסוף היום, רציתי לקום וללכת, אבל הלב שלי התחיל לדפוק במהירות. ממש היה לי קשה.

***

במהלך הנסיעה הביתה, היו לי דמעות בעיניים.

מי יתנני אי בודד

אני צריכה חופש. עכשיו.

עם מיטה רכה, מקלחת נעימה ושקט. בעיקר שקט.

לא אכפת לי אם הקולות שאשמע מחוץ לחלון יהיו של פכפוך נחלים או של סופת רעמים. שלג או גשם, ג'ונגל או מדבר.

רק שיגיע כבר.

טוב שם טוב משמן טוב

והנה עשרת הדברות לבחירת שם לילד.

מתוך הכתבה:
אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. ודבר זה ראוי להקפיד עליו שהוא עלול לגרום צער לילדים בעת שיגדלו, שחבריהם עלולים להציק להם בשל כך. גם הילד עצמו עלול להתבלבל ובימינו שיש כאלה שלא יודעים אם הם בנים או בנות, ראוי להקפיד בדבר זה ביותר שהילדים לא יתבלבלו בדבר זה כלל.

בחיי שלא צריך להוסיף כלום.

5:52

לא מצליחה לישון. התעוררתי אחרי ארבע שעות שינה עירנית להפליא. ברור לי שמתישהו במהלך היום תגיע הנפילה, אבל בינתיים אני נהנית מהשקט ומהאווירה של חצי לילה וחצי בוקר. יש משהו מסתורי בשעות האלה – משהו מבטיח.

והנה יש אור בחלון. קרן שמש ודאי תפציע בקרוב.