לא רק שלא רעבתי ללחם במהלך כל החודשים שבהם אני מובטלת, אלא שגם עליתי כמה וכמה קילוגרמים.

אני ממש שיקוץ.

בשעות הערב תקף אותי רעב, והחלטתי להזמין פיצה מ"דומינוס". נכנסתי לאתר, ביצעתי את ההזמנה, ועל הדרך הוספתי גם בקבוק שתייה וגלידה בטעם שוקולד עוגיות. שיהיה.

לאחר פחות משלושים דקות, התייצב השליח בדלתי והושיט לי את הפיצה. "שכחתי את המים והגלידה", התנצל הבחור. "אני אחזור לסניף להביא אותם".

עברו עשר דקות. ואחר כך עוד עשר. המתנתי בסבלנות וחטפתי בינתיים פרוסת פיצה חמה. אחרי חצי שעה, תהיתי מה עלה בגורלו של השליח (ושל הגלידה שלי), והתקשרתי לסניף.

"הוא בדרך אלייך", נאמר לי. נרגעתי והמשכתי להמתין. חטפתי עוד פרוסת פיצה, כבר לא כל כך חמה.

לאחר חמש דקות, צלצל בדלת שליח. אחר לגמרי. הוא הושיט לי שקית ואץ לדרכו. פתחתי אותה ושלפתי בקבוק שתייה וגם חבילת גלידה. בטעם קרם עוגיות.

התקשרתי לסניף. "מה קרה?", שאלתי. "לא רק שחיכיתי חצי שעה שהשליח יגיע, הוא הביא לי את הגלידה הלא נכונה". הנציג התנצל ואמר שמיד ישלח את השליח עם הגלידה הנכונה. "ותשמרי אצלך את הגלידה שקיבלת".

עברו שבע דקות והשליח השני צלצל בדלת, כולו מתנשף. "אני מאוד מתנצל על מה שקרה", אמר, הושיט לי שקית ונעלם. פתחתי את השקית והוצאתי ממנה את הגלידה.

קרם עוגיות.