הפוסט הזה מתרוצץ לי בראש כבר הרבה זמן. התיישבתי לכתוב, ואז החלטתי שבעצם לא כדאי. אבל אני לא יכולה להתעלם יותר מפרץ ה"פמיניזם"* התוקפני של הזמן האחרון בעקבות פרשת "המכון לאמנות הפיתוי"**.

אני פמיניסטית. הנה, אמרתי את זה. אבל התפיסה האישית שלי דוגלת בראש ובראשונה בשוויון בין נשים לבין גברים בכל תחומי החיים וגם – ולא פחות חשוב – בסובלנות ובקבלה. לכן קשה לי מאוד להבין למה רבות מאחיותיי (וגם חלק מאחיי) מתעקשות להפוך מקרה ברור של תקיפה מינית לדיון פמיניסטי. תנו לי לגלות לכן סוד – אף אישה לא רוצה להיאנס. גם מישהי שבחיים לא הגדירה את עצמה כפמיניסטית (או שלא מכירה כלל את המילה) לא מאחלת לעצמה יחסי מין בכפייה. אבל העניין הזה יצא לגמרי מפרופורציות. מעיון בחשבונות הפייסבוק והטוויטר של כל מיני אושיות אינטרנט חשובות ניתן להסיק שזו הצרה הגדולה ביותר שנחתה על המין האנושי בעשור האחרון. וזה לא. מצטערת. מדובר בחבורה הזויה של גברים, ומי מהם שביצע תקיפה מינית ראוי, כמובן, לעונש הולם. אבל יש גבול.

יצא לי לראות הכרזות שונות ומשונות על כך שכל הגברים הם אנסים בפוטנציה, ואני חייבת להתקומם נגד האמירות הנוראיות האלה בכל כוחי. באותה מטבע אפשר לטעון שכל הנשים הן זונות בפוטנציה. או טיפשות. או נהגות גרועות. או כל דבר שלילי אחר שעולה על הדעת. שלא לדבר על צירוף המילים האומלל "הטרדה מינית", שמתאר היום, לדעת רבות, אפילו מבט שמופנה אל מתחת לצווארון. לא הגזמנו קצת? אני, בתור אישה, לא רוצה בשום פנים ואופן שיחוקקו עבורי חוקים מגוננים, כאילו הייתי ילדה חסרת אונים. אני חושבת שאני מספיק חזקה בשביל להתמודד עם רוב האינטראקציות עם המין השני. כמובן שישנם מצבים המהווים הטרדה מינית ללא שום ספק, ובגללם בדיוק נוסח החוק. ובשל כך קשה לי להבין נשים כמוני שדורשות להקים חומה בלתי נראית בינן לבין הגברים, כך שכל תקשורת בינם לבינן תצטרך לעבור דרך פילטרים חוקיים שיקבעו אם מדובר בהטרדה או שמא בסתם אמירה תמימה (וקיימות גם נשים שחושבות שאין דבר כזה בכלל).

אגב, לפחות לפי מה שראיתי, רוב המחאה נותרה על-גבי מסך המחשב, ולא יצאה לרחוב, ולכן הפכה למחאת כורסה: "עשיתי LIKE על קבוצת המתנגדים וכתבתי טוויט זועם. אני את שלי עשיתי". אז זהו, שלא. ממש לא. אם אתן באמת רוצות לעזור לנשים בצרה, אני מזמינה אתכן לפנות למרכז לסיוע לנפגעות אונס או למרכזים לעזרה לנשים מוכות. אני מבטיחה לכן ששם תמצאנה הרבה יותר קורבנות מאשר הנשים שאיתרע מזלן לצאת לדייט עם בוגר המכון. אז נכון שהמרכזים האלה הם לא Trending topics בטוויטר, אבל הם בכל זאת עוזרים להרבה מאוד נשים.

הערת שוליים חשובה: תפיסת העולם הכללית שלי מתנגדת לאלימות בכל צורה – מינית, גופנית, נפשית וכן, גם מילולית. לצערי, נתקלתי בלא מעט התלהמות ואגרסיביות במהלך הדיון בנושא המכון. די אירוני שדווקא אלה שלוחמות בחירוף נפש נגד תקיפה מינית ואונס בחרו להעביר את טענותיהן בצורה בוטה ואלימה. סתם נקודה למחשבה.

* כן, כן, המילה מוקפת במרכאות. תמשיכו לקרוא ותבינו את הסיבה.

** זו הפעם האחרונה שאני מתכוונת לכתוב משהו בנושא המכון הזה. נמאס כבר.

בעקבות שיחה עם עמיתה המשתייכת ל"דת" הסיינטלוגיה, אולצתי לצפות ב-DVD בעל השם המפחיד "פסיכיאטריה: תעשיית המוות". הקריין בעל הקול המאיים סוקר את ההיסטוריה של הפסיכיאטריה ומגיע למסקנות עגומות:

• הפסיכיאטריה אינה מדעית כלל וכלל;
• היא עומדת מאחורי כמה מהאסונות הגדולים ביותר של האנושות, כולל השואה, העבדות בארצות הברית והאפרטהייד בדרום אפריקה;
• שיטות הטיפול הפסיכיאטריות כוללות בדרך כלל עינויים;
• אין די פיקוח על שיטות הטיפול האלה;
• ואיך אפשר בלי: הכול מתקשר לכסף – ההסכמים עם חברות התרופות הם מקור ההכנסה העיקרי של הפסיכיאטרים.

כדי לחזק את עמדותיהם, גייסו יוצרי הסרט פסיכולוגים, רופאים ופסיכיאטרים, שלא לדבר על קטעי ארכיון מזעזעים, המתארים טיפולים בהלם חשמלי, Lobotomy ומה לא.

מדהים אותי איך "דת" (מצטערת – אני לא מסוגלת למחוק את המרכאות) יכולה להיטפל בצורה אקראית לחלוטין לתחום מסוים ולהצביע עליו כעל מקור כל הרעה בעולם. אם להאמין לסיינטולוגים, הפסיכיאטרים הם שליחי השטן עלי אדמות, שמטרתם היחידה היא לגרום לסבל ולצער.

אני מודה שאני לא מכירה את עקרונות הסיינטולוגיה, למרות שזכיתי לשמוע תיאורים של חלק מהאמונות ההזויות שלה מסיינטולוג לשעבר. מסתבר כי ל' רון הבארד, מייסד ה"דת", קבע מספר עקרונות מפתח עבור מאמיניו. לדוגמה, אסור להשתמש בבושם, אבל מותר לעשן סיגריות. למה? ככה. אני די בטוחה שהרגלי העישון של הבארד עצמו עומדים מאחורי ההחלטה המוזרה הזו. ולגבי הפסיכיאטרים – ואני מתנצלת מראש על הפסיכולוגיה בגרוש – אני לא אתפלא אם העובדה שבנו של הבארד התאבד היא שהביאה אותו להכריז כזו מלחמת חורמה עליהם.

במקרה לגמרי, ביקרתי במסגרת לימודי התואר הראשון שלי בשני מוסדות לחולי נפש. כך שאני טיפה מבינה בתחום. רק טיפה. כך, למשל, אני יודעת בביטחון מלא ששיטת הטיפול בשוק חשמלי (ECT), שיוצרי הסרט מתייחסים אליה כאל עינוי סאדיסטי, עוזרת במקרים של דיכאון חמור. הסיבה לכך אינה ידועה לרופאים, אך התוצאות מדברות בעד עצמן. שלא לדבר על תרופות אנטי-פסיכוטיות, שמסייעות לחולים מסכנים לחזור למציאות.

והנה הגענו לתרופות נגד דיכאון, האויב הגדול ביותר של הסיינטולוגיה. אפילו ברוק שילדס זכתה לנזיפה מצד הסיינטולוג מספר אחת, טום קרוז, מכיוון שהעזה להשתמש בתרופות לצורך טיפול בדיכאון לאחר לידה שממנו סבלה. והיא עוד התנצלה בפניו בסוף.

אני מכירה המון אנשים שהתרופות האלה שיפרו את איכות החיים שלהם לאין ערוך. יתרה מכך, יש אנשים שהתרופות האלה הצילו אותם. חד וחלק. כך שממש קשה לי להבין את הטענות של המתנגדים להן. נכון שאחוזי המטופלים בתרופות אלה עולים בקצב מהיר, ואולי יש אנשים שנוטלים אותן שלא לצורך, אבל עדיין – עם עובדות קשה להתווכח.

אה, ולגבי הטענה שהכול נובע ממניעים כספיים? הסיינטולוגים הם האחרונים שיכולים להגיד משהו בנושא הזה. זו ה"דת" היחידה, למיטב ידיעתי, שהכְּתבים והעקרונות שלה מוצעים בתשלום. ועוד איזה תשלום. כך שהטיעון הזה באמת מתחיל להישמע קצת מגוחך.

ממש כמו זה:

Kramer: You're an anti-denite.
Jerry: I am not an anti-dentite.
Kramer: YOU'RE A RABID ANTI-DENTITE! Next you'll be saying they should have their own schools!
Jerry: But they do have their own schools!

* גם אותו גררו לתוך הסיפור.

עוד חיקוי של סדרת ריאליטי אמריקאית. ועוד מתמודדת עם פה גדול מדי, שלא ממש מצליח לחפות על חוסר הכישרון שלה.

הפעם, במקום לרדת על אשכנזים, יורדים על אינטלקטואלים. Come out, come out, wherever you are. כן, כן, אתם יודעים מי אתם: בוגרי "שנקר", "בצלאל" ו-FIT. דבר אחד יש לי לשאול אתכם: מה זה דיפלומה לעומת חוכמת חיים? מה זה טכניקה לעומת חובבנות? מה זה אינטליגנציה לעומת אח גדול שמשתתף בתחרות?

לצערי הרב, לא חסרות בהמות במדינתנו הקטנה. אבל האם זה נדמה לי, או שהן זוכות לבמה גדולה במיוחד, שעליה יוכלו לשטוח את השטויות שלהן? חמישים שנות אינטגרציה עדתית עפו מהחלון אחרי ההתבטאויות המטומטמות של חלק ממשתתפי "האח הגדול" (שאני שמחה לומר שלא צפיתי בפרק אחד שלה). ועכשיו תור החכמים. כנראה שלא צריך מוח כשיש "ניסיון חיים".

כמובן שזו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בזלזול כלפי אנשים משכילים ומוכשרים. אבל נראה שאת משי לקחו לתוכנית בדיוק בגלל ההתנהגות הנוראה שלה. בהמה = רייטינג. זה כבר הוכח מזמן. אבל, בחיאת, אולי פעם אחת תנסו לקחת משתתפים שבאמת מתאימים לתוכנית? רוב המתמודדים האחרים עושים רושם טוב, ולא נראה שהם הגיעו לתחרות רק כדי להפוך לדוגמנים הבאים של רשת הלבשה ידועה. אז למה להרוס? לא חבל?

הדבר היחיד שאני יכולה לקוות לו הוא שגברת משי תתעופף הביתה בפרק הבא. זאת אומרת, אם היא לא תסנג'ר את כל שאר המתמודדים שיתפרו את הבגד שלה, כמו שעשתה עד עכשיו.

מעצבת אופנה, עאלק.