למה צריך להתחנן בפני נהגי מוניות להדליק מזגן?

בחיאת רבאק.

היום בצהריים התקשרתי להזמין מונית לשעות הערב לכיוון בית ההורים. אמנם אין לנו סדר פסח השנה, אבל יש לנו ארוחה קטנה. הסדרן אמר לי להזמין את המונית חמש דקות לפני המועד הרצוי, והבטיח לי שלא יהיו בעיות.

ב-19:55 התקשרתי לתחנה.

זרש: אני רוצה להזמין מונית.

סדרן (בקול מופתע): לאן?

זרש: ל[עיר המגורים של ההורים].

סדרן: מי זו? הקליינטית הקבועה?

זרש: אולי?

סדרן: ניסע עם מונה, נכון?

זרש: לא. לפי המחירון.

סדרן: עם כל הפקקים? טוב. במילא לא תצליחי למצוא מונית אחרת. אין מוניות בחוץ. למתי את צריכה את המונית?

זרש: לעכשיו.

סדרן: עכשיו? טוב. עוד שמונה דקות תחכי לי. אני אמצא מישהו שיחליף אותי כאן, ואגיע אלייך.

Gee, thanks.‎

(עדכון: הכבישים היו ריקים לגמרי, וזאת למרות שהנהג נשבע לי שרק חמש דקות לפני כן שמע בחדשות שהכביש פקוק. דיברנו על חווה אלברשטיין, בתי אבות והמתת חסד. חג שמח.)